הכרעת דין בתיק ת"פ 12863-04-10

כללי:

1.         הנאשם ו- פ.מ (להלן: "המתלוננת") היו בני זוג עובר ל- 15/9/08. הם התגוררו ביחד ב*******. המתלוננת התגוררה גם ב********. לנאשם ולמתלוננת ילד משותף.

2.         כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם שמונה אישומים שהרקע המשותף להם הינו מערכת יחסים מתוחה ומשובשת בינו לבין המתלוננת.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם לא נחקר בהקשר לחשדות המיוחסים לו באישומים השני והשלישי. נוכח עובדה זו הסכימה התביעה כי יש לזכותו מאישומים אלה.

4.         באישום הראשון נטען כי ביום 14/9/08 בשעה 21:40 לערך על רקע ויכוח בין המתלוננת לנאשם, בקשר לבקשתה של המתלוננת שהנאשם יממן את האגרה שעליה לשלם למשרד הפנים, איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה: "אם דודך יבוא לכאן אני אשחט אותו".

הנאשם מנע מהמתלוננת להתקשר לדודה, ניתק את הטלפונים שלה, תפס בידה הימנית בחוזקה וגרם לה לבכי. כמו כן היכה אותה בפניה וזרק עליה טלפון נייד. לאחר שהגיעו שוטרים לזירה, איים הנאשם על המתלוננת ואמר לה כי אם תספר לשוטרים שהיכה אותה יגיע למחרת ויהרוג אותה ואת הילד שלה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת סימנים אדומים בלחיה הימנית וסימן כחול בגבה.

5.         באישום הרביעי נטען כי בתאריך ה- 30/11/08 הגיעה המתלוננת למשרד הפנים על מנת לטפל בבקשתה לקבל מעמד של קבע בישראל. הנאשם פגש במתלוננת במשרד והגיע עימה לדירתה ב********. הנאשם דרש מהמתלוננת לבטל תלונות שהגישה נגדו במשטרה. המתלוננת סירבה, הנאשם קילל אותה, היכה אותה במכת אגרוף בחזה, ניתק את הטלפון הנייד שלה ואיים כי יהרוג אותה.

6.         באישום החמישי נטען כי ביום 4/6/09 ניתן צו הרחקה במעמד הצדדים כנגד הנאשם. למרות הצו ביום 18/6/09 בשעה 22:30 לערך הגיע הנאשם לדירת המתלוננת ב************* ונסע אחרי המתלוננת באופניו במשך זמן מה.

7.         באישום השישי נטען כי ביום 28/6/09 ניתן צו המאריך את תוקף הצו שניתן ביום 4/6/09. ביום 31/7/09 פגש הנאשם במתלוננת בתחנה המרכזית החדשה בת"א. בין השניים התפתחה שיחה בה דרש הנאשם מהמתלוננת דרישות שונות. בהמשך תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהיכה אותה בחזה ואיים אליה באומרו שיהרוג אותה ואת בנה.

8.         באישום השביעי נטען כי ביום 4/8/09 התקשר הנאשם למתלוננת ואיים עליה שיהרוג את בנם המשותף כל זאת כשצו ההרחקה בעניינו היה בתוקף.

9.         באישום השמיני נטען כי ביום 20/1/10 ניתן צו שיפוטי נוסף במעמד צד אחד האוסר על הנאשם להתקרב לדירתה ולמקום עבודתה של המתלוננת. בין 26/1/10  ל- 1/2/10 מסרה המתלוננת את צו ההרחקה לאחות הנאשם שדרכה הוא נהג לקבל דברי דואר.

            ביום 1/2/10 בסביבות השעה 22:00 תקף הנאשם את המתלוננת במקום עבודתה בכך שדחף אותה בחוזקה וניסה לזרוק עליה בקבוק משקה. הנאשם שבר אגרטלים שהיו במקום.

10.       בגין המעשים שתוארו לעיל יוחסו לנאשם עבירות של תקיפה חבלנית של בן זוג; שלוש עבירות של איומים, עבירה של תקיפת סתם של בן זוג, עבירה של גרימת נזק בזדון לרכוש ושלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית.

11.       הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לאחר סיום פרשת התביעה הנאשם ניתק מגע ולא התייצב לדיונים.  הדיון חודש לאחר איתורו המחודש של הנאשם ושחרורו בתנאים.

פרשת התביעה:

12.       מעדותה של המתלוננת הגב' פ.מ עולים הפרטים הבאים:

א.         העדה מסרה כי היא תושבת טול כרם ללא אישור שהייה קבוע בישראל. ביום 14/9/08 בהיותה בחודש השמיני להריונה הנאשם היכה אותה כיוון שדרשה ממנו להתחתן עמה או לתת לה כסף לעשות הפלה: "...הוא דחף אותי ונתן לי מכות בבטן ובגב וירד לי דם מהגב...". העדה אמרה לו שתתלונן במשטרה והנאשם השיב כי איש לא יאמין לשב"חית.

ב.         לאחר שהתובעת הפנתה תשומת ליבה לאירוע בתחנה המרכזית, מסרה המתלוננת כי המתינה לאוטובוס בתחנה המרכזית כדי לנסוע לדוד שלה: "...המתנתי לאוטובוס שנוסע לכפר סבא, דוד שלי גר שם. רציתי ללכת אליו לבקש כסף, כי לא היה לו כסף לקנות טיטולים...". הנאשם חשד כי המתלוננת נוסעת לחבר שלה ולא לדודה. היה ויכוח בין הצדדים ולדברי המתלוננת הנאשם נתן לה ולתינוק סטירה: "...הוא לקח את הטלפון שלי שלא אתקשר לאף אחד. אנשים ראו את זה והתקשרו למשטרה ואז הגיעה הניידת, והנאשם  אמר לי 'אם תגידי למשטרה שהרבצתי לך ולילד, היום יעצרו אותי מחר אצא ואהרוג אותך ואת הילד שלך'....".

ג.          בהמשך מסרה העדה כי כחודשיים אחרי שהגישה נגד הנאשם תלונה במשטרה היא נפגשה עימו במשרד הפנים על מנת לרשום את הילד בתעודת הזהות של הנאשם.  הדבר לא עלה יפה והם נפרדו. העדה הלכה לדירה בה התגוררה עם ידיד ששמו עבדאללה: "...לא שמתי לב שהנאשם עוקב אחריי, נכנסתי לבית והנאשם דחף אותי לבית ונעל את הדלת ושאל אותי אם אני מוכנה לבטל את כל התלונות ואמרתי שלא ואז הוא נתן לי מכות. הוא דחף אותי מהחזה ולקח את הטלפון שלי כי רציתי להתקשר למשטרה והוא לא רצה...". העדה מסרה כי הצליחה לצאת מהדירה כשהנאשם הלך לשירותים והזעיקה משטרה מדירת שכן. כשהשוטרים הגיעו הנאשם לא היה במקום. העדה ציינה כי הנאשם אמר לאותו שכן מוחמד שאם יתערב הוא יהרוג אותה ואת ילדו.